אחי הקטן, מאיר, היה מתופף בחסד, ועוד לפני שהצליח ללכת, ידע לתופף בדיוק יוצא מן הכלל. מישקה, בן-דודי, ניגן בהלוויות והרוויח שם כסף טוב. לפעמים, כשלא היה לו כסף, ביקש ממני, ותמיד החזיר כפול.
