פושטק מספר

אבא ניגש לאישה ברחוב, כדי לשאול משהו. תוך כדי שיחה, התברר שזו בת-דודה שלו, שהוא לא ראה מאז המלחמה. היא סיפרה שבזמן המלחמה היא הייתה במחנה-ריכוז, בו נאצים החזיקו אותה כשפחת-מין. היא הייתה יפה, והנאצים נתנו לה אוכל ובגדים. אולם כשהצבא הרוסי התקרב למחנה, העמידו את כל השבויים ליד בור, וירו בכולן. מישהו שעמד לידה נפגע מכדור, ונפל יחד איתה לבור, ושאר השבויים נפלו עליהם. כשהגיע הלילה, בת-הדודה טיפסה החוצה מהבור, שהיה מחוץ למחנה, ורצה לכפר הסמוך. היא הייתה עירומה, והיא דפקה על דלת אחד הבתים. האנשים שבבית פתחו את הדלת, והצילו אותה. בסיום המלחמה, היא התחנה עם בנם. נולדו לה ילדים עם בעלה הפולני הגוי, והמשפחה הלכה לכנסיה, כשהילדים כלל לא ידעו שאמם יהודיה. מאז הפגישה המקרית, הדודה ובעלה ביקרו אצלנו, ואנחנו אצלם. היו להם בן בגילי, ושתי בנות קטנות. לבן היה רובה-אוויר, איתו ירה חצים על אנשים ברחוב, כשהוא מוסתר על ידי וילון שבחדרו, ונהנה לראות את האנשים קופצים בבהלה. היום הם גרים בקנדה.