פושטק מספר

התחלתי ללמוד בכיתה ז'. לא הבנתי אף מילה. אמא ידעה עברית, אז היא עזרה לי להכין שיעורים. היו לי חברים מכל העדות, וידעתי לדבר רוסית ופולנית, ואפילו רומנית. רק עברית לא ידעתי…

אמא חלתה, לאבא היה קשה מאוד, ואני שמרתי על מאיר הקטן. שיחקנו שעות בחמש אבנים עם קוביות נחושת. אני לא בטוח שהיום מכירים את המשחק הזה… בכל אופן, שיחקנו בחמש אבנים ליד דלת הכניסה, ולא פעם אמא ביקשה שקט מהאבנים שהרעישו כשגלגלנו אותן על הרצפה.

היה לי חבר טוב, אפרים שוסטק, וכשהלכתי עם חולצה בתוך המכנסיים, ובתוכה מלא תפוזים שאמא שלי נתנה לי, הוא קינא - אמא שלו נתנה לו רק תפוז אחד. תמיד הוא אמר "איזו אמא טובה יש לך".

אפרים היה שחקן כדורגל טוב, ובזכותו שיתפו גם אותי. אחרי שנה עברנו לנתניה. הבטחתי לאפרים שאכתוב לו, אבל לא קיימתי את ההבטחה.