תחנה שניה בפולין

אחרי שבועיים בבית-הספר, עברנו לעיר בשם וולבז'יך, שבעברה הייתה עיר מכרות-פחם, ובהתאם, כל הבתים בה היו שחורים מאבק פחם. נרשמתי לבית ספר יהודי, בו המורים היו יהודים וגם פולנים. למדתי פולנית די מהר, גם בזכות הדמיון בין פולנית לרוסית, וגם בזכות שליטתה של אמא בפולנית.

בוולבז'יך אבא סיפר לי בפעם הראשונה למה אנחנו נמצאים בפולין- התחוור לי שאנחנו בדרך לארץ-ישראל, בה גרים יהודים, ושהחלום של אבא שלי הוא לחיות שם. הוא רצה לעלות לארץ מיד בתום המלחמה - אחריה, מבן יחיד עם שבע אחיות שפינקו אותו, נשאר בלי משפחה. לאמא הייתה משפחה - שתי אחיות ושני אחים - והיא התקשתה לעזוב אותם.