צבא
לפני שהתגייסתי לצבא, מישקה הזהיר אותי ואמר "לך לכל מקום, רק לא להנדסה קרבית. מפוצצים שם דברים, וזה מסוכן". הגעתי לבסיס הקליטה והמיון בצה"ל, וקיבלתי רשמו לי הפניה לחה"נ. חשבתי לעצמי "איזה יופי! אני לא יודע מה זה, אבל זה לא הנדסה קרבית". הגעתי למחסן, וקיבלתי מדים ירוקים ונעליים גבוהות. שאלתי את האפסנאי מה זה חה"נ, והוא ענה לי "הנדסה קרבית". הייתי בשוק. רצתי מהר לקצין הרישום, ונתקלתי בדלת נעולה במנעול.
באתי הביתה עם ההפניה להנדסה קרבית, והתנחמתי לפחות בידיעה שהבסיס נמצא קרוב לבית, בכפר-יונה.
כשמישקה חזר, לבשתי את המדים הפוך, נעלתי את נעל שמאל על רגל ימין ואת נעל ימין על רגל שמאל, הראיתי שיש לי שלוש אצבעות בכל יד בגלל פיצוץ, ומישקה כמעט השתין במכנסיים
הגעתי לבסיס ההנדסה בכפר-יונה, ודיברתי עם המפקדים. הם אמרו לי שבעוד יומיים מתחילים טירונות. למחרת הגיע אוטובוס מלא טירונים. כולם ירדו מהאוטובוס לפקודת "שלושים שניות כולם למטה!". הטירונים זינקו החוצה, ודחפו זה את זה. הם לא עמדו בזמן שהוקצה להם, אז המפקדים חזרו על הפקודה לפחות עוד שלוש פעמים. בזמן שתיזזו את החיילים החדשים, ישבתי באוהל, וצפיתי במחזה. זיהיתי תיק מוכר על הכתף של אחד החיילים, ונזכרתי שיורם קנה תיק כזה לפני הגיוס. כשהחייל הסתובב, הייתי המום - זה היה יורם!